תקנון מערכת המשפט ‘שלום ירושלים’

א. תנועת ירושלים

1. חברות בתנועה מקנה זכות לתבוע חבר אחר במערכת המשפט, ולקיים את כל דיוני בית הדין ללא תשלום.
2. חבר בתנועה יכול להיות אדם, עסק, בית דין, עמותה, או ארגון מכל סוג.
3. הצטרפות לתנועה מתבצעת על ידי חתימה על הסכם בוררות, וביצוע הוראת קבע.
4. הסכם הבוררות מקבל את מערכת המשפט ‘שלום ירושלים’ כבורר במחלוקות מכל סוג ובכל נושא בין חברי התנועה (למעט נושא שאינו יכול לשמש נושא להסכם). המשמעות המשפטית של הסכם הבוררות היא, שצד אחד יכול לחייב את השני לדון במערכת המשפט, ואין צורך לחתום שוב על הסכם בוררות, וניתן לממש את פסק הבורר בהוצאה לפועל.
5. הוראת הקבע תהיה בסך 1 ₪ לפרטיים, 10 ₪ לארגונים. תקפותה מבטאת התמדה בחברות בתנועה, ומודעות לעדכונים בתקנון ובחברים.
6. פרישה מהתנועה תתבצע על ידי הוראה לעמותה להפסיק את גביית הוראת הקבע. הפרישה תחול לאחר שלושה חודשים מקבלת ההוראה. בתוך שלושה חודשים אלו יישאר החבר מחויב למערכת המשפט. חבר שפרש לאחר שהוגשה נגדו תביעה, יישאר מחויב למערכת המשפט עד תום ההליך השיפוטי.
7. ניתן להגיש תביעה רק לאחר שלושה חודשי חברות.

ב. המנהיגות הרוחנית

1. תפקידי המנהיגות הם לעודד את הציבור להצטרף לתנועה, ולהנהיג את פעילותה.
2. המנהיגות מורכבת מרבנים חברי התנועה, הממלאים, בהווה או בעבר, תפקיד של ראש ישיבה, רב ישוב או אב בית דין. כל מוסד תורני על תיכוני, שהלימוד בו הוא לשם שמים ולא לתואר אקדמי, מוגדר כישיבה. לרבות מכינה, מדרשה, וכולל.
3. חברי המנהיגות משמשים כחברי עמותת ‘תנועת ירושלים’, המפעילה את מערכת המשפט ומפעלים נוספים.
4. המנהיגות בוחרת וממנה אחד עשר דיינים לנשיאות מערכת המשפט.
5. הבחירה נעשית כך: כל חבר מנהיגות בוחר אחד מדייני התנועה, והמדורגים ראשונה משמשים בנשיאות.
6. המינוי הוא לשלש שנים, אלא אם וועד העמותה יחליט על הקדמת מינוי חדש.
7. המנהיגות בוחרת את וועד העמותה, ובסמכותו לעדכן את התקנון ולהחריג יוצאי דופן.

ג. מערכת המשפט ‘שלום ירושלים’

1. במקרה של מחלוקת בין חברי התנועה, בעלי הדין יבררו דיין מדייני הנשיאות, והוא ישמש כאב בית הדין, או ימנה בית דין (או מגשר בהסכמה).
2. במקרה שבעלי הדין יבררו דיינים שונים, שני הדיינים ימנו יחד את בית הדין.
3. במקרה שאחד מבעלי הדין מסרב לברור דיין, הדיין שברר השני ימנה את בית הדין.
4. בית הדין מוסמך לדון על פי ההלכה במחלוקות בין חברי התנועה בכל נושא.
5. הנשיאות תקבע סדרי דין ותגבש עמדות שיחייבו את בתי הדין הפועלים מטעמה, בנושאים שתראה לנכון.
6. הסמכות ההלכתית של הנשיאות היא לפחות כ”שבעת טובי העיר” וכמתקני “תקנות הקהל”.
7. חברי הנשיאות ישמשו בערכאת ערעור בת חמישה דיינים.