שבת הסברה פרשת שופטים - שלום ירושלים

שבת הסברה פרשת שופטים

בשבת פרשת שופטים, מערכת המשפט התורנית “שלום ירושלים”, מקיימת בע”ה הסברה רחבה בנושא קיום מצוות מינוי שופטים בדורנו.
כחלק ממאמצי ההסברה, פנינו לחברי המנהיגות, לרבנים, לחברי התנועה ולכלל הציבור לעסוק בנושא מצוות מינוי שופטים בימינו.

ב”ה

דבר תורה לשבת הסברה פרשת שופטים ה’תשפ”א

פרשת שופטים ופרשת משפטים דומות בשם, וגם בתוכן. שתיהן עוסקות במשפט התורה, ולבלבול ביניהן יש השלכות מרחיקות לכת על החיים של כולנו.

פרשת משפטים מפרטת את משפטי התורה. כיצד מנהלים מערכות יחסים. בין מזיק לניזק, בין שומר למפקיד, בין מלווה ללווה, בין מוצא למאבד. לעומת זאת פרשת שופטים עוסקת במבנה הכללי של מערכת המשפט.

רבים טועים לחשוב, שקיום משפט התורה מסתכם בקיום דיני פרשת משפטים. אם לשני אנשים יש מחלוקת, הם פונים לבית דין לממונות, ולא לבית משפט אזרחי. כך הם לא עוברים על איסור ערכאות, ומנהלים את היחסים ביניהם על פי דיני פרשת משפטים. אבל הם עדיין לא מקיימים את מצוות מינוי שופטים שבפרשת שופטים.

פרשת שופטים מחייבת אותנו כחברה למנות מערכת משפט. כמו מערכת המשפט האזרחית. כזו שיש לה סמכות. “שופטים ושוטרים תתן לך”. למה זה דרוש? ברור! כל חברה אנושית מבינה את זה, ולא מסתפקת בזה שיש שופטים, ומי שרוצה שייגש אליהם, אלא נותנת להם סמכות. למה?

א.      כי הנתבע בדרך כלל לא רוצה לבוא. גם אם הוא רב גדול.

ב.      נדיר ששני הצדדים יסכימו על השופט. גם אם הם רבנים גדולים.

ג.       מי יממן את השופטים?

נגיד שאתה תלך לבית דין לממונות, כי במקרה הנתבע הסכים להגיע, וגם הסכמתם על בית הדין, וגם הדיינים עובדים בחינם. נדיר, אבל נגיד שזה קרה, פתרת לך את הבעיה ההלכתית של פרשת משפטים, אך מה עם פרשת שופטים? מה עם החברה? מה עם עם ישראל? מה עם מדינת ישראל?

מדוע מערכת המשפט המחייבת היא לא על פי תורה? אף אחד לא מונע מאיתנו לעשות את מה שעשו אבותינו בגלות, למנות מערכת משפט תורנית. זה מה שעושה היום תנועת ירושלים, בונה את מערכת המשפט התורנית “שלום ירושלים”. כולנו נקראים להצטרף לתנועה.

ש”י עגנון מתאר את הקהילה היהודית בגלות, ואחד ממוסדות הקהילה היה בית דין, שהקהילה מנתה ונתנה לו סמכות. וכך הוא כותב בסיפור ‘לפי הצער השכר’:

“ניתנה המשרה על שכמו של מר ריבי צדקיה לנהל את העדה. היה סובל את טרחם ומשאם והיה משתדל עם הציבור לגדור פרצות הדת ולחזקם בתורת אמת ולהרבות שלום בעדה שלא יפרעו זה מזה ולא יטענו זה על זה דברים לפני המלכות ולא יעשה אדם דין לעצמו ולא יביאו דבריהם בפני ערכאות של עכו”ם, שכל הבא לידון בפניהם הרי זה מושך את הפורענות, שנותן תוקף לאויבינו לשפוט אותנו, כענין שנאמר ואויבינו פלילים, מלבד שהוא כאילו מרים יד בתורת משה רבינו עליו השלום, שמעביר משפטיה וחוקותיה מפני משפטי הגויים. ובשני וחמישי שהם ימי דין היה יושב בבית דין שבעליית בית הכנסת וכל בעלי דינים באים לפניו והוא דן את דיניהם כדינה של תורה או עושה פשרה ביניהם.”

זה מה שפרשת שופטים מצווה אותנו. וקיום המצווה הזו הוא חיוב הלכתי. רבי יהודה חיים הכהן מסלתון שימש כאב בית הדין בקהיר לפני כמאה שנה. בספר השו”ת שלו, וזאת ליהודה, הוא מביא שאלה שנשאל ע”י קהילה בארגנטינה, אם הם חייבים למנות על עצמם דיין, ואם עליהם לכפות את בני הקהילה לשלם עבור שכרו.

והוא עונה להם כך:

“אחת ממצות התורה היא למנות דינים בכל קהל וקהל, שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, ופסקה הרמב”ם בפ”א מהלכות סנהדרין ושאר פוסקים… משורת הדין הם חייבים, כיון שכן נוהגים בכל תפוצות ישראל, וכן הוא מדין התלמוד… וחיובא רמיא על כל קהל וקהל שיש להם יכולת, למנות שופט חכם הראוי לדון ולהורות… בסנהדרין (דף י”ז), ופסקה הרמב”ם (בפ”ד מהלכות דעות) וז”ל, כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה, ואחד מהם הוא בית דין מכין וחובשים” (חו”מ א).

מצוות מינוי שופטים דורשת מאיתנו שינויים מנטליים עמוקים:

אנחנו רגילים שכל רב בונה לו בית דין, וכל אחד הולך לרב שלו. המצווה באה לתקן בדיוק את הבעיה הזו, כי המחלוקות נוצרות בין אנשים מקהילות שונות. מערכת משפט, בכל העולם, דורשת מנגנון ריכוזי, וזה מחייב את הרבנים להתאחד. במגילת תענית מסופר ששמעון בן שטח ישב בסנהדרין שכל חבריה, חוץ ממנו, היו צדוקים. גם פיינשמקר, כלומר, אחד שמחזיק את עצמו מנקיי הדעת שלא לכבוד שלו לשבת עם כל רב שלא בדיוק לרוחו, חייב להתעלות על עצמו, כשמדובר במערכת לאומית. כמו שבכנסת הוא מוכן לשבת עם כולם, כי אחרת נחזור לגלות, כך בבניית מערכת המשפט התורנית חייבים להתאחד, ורק כך תיבנה ירושלים.

שינוי נוסף הוא על מי מוטלת המצווה. אנחנו רגילים שרק אדם שנקלע לסכסוך פונה לבית דין. אין לנו מודעות לכך, שבעצם כולנו ממנים ומממנים את מערכת המשפט האזרחית. כעת על כל אחד מאיתנו לדעת שהמצווה מוטלת עליו, למנות את מערכת המשפט התורנית. תמיד יש נטיה להתחכם, להיות אויבער חוכם, להתפלסף, וקשה לנו לקבל מנהיגות מבחירה. זה בדיוק מה שמצוות מינוי שופטים דורשת מאיתנו.

הצטרפו לתנועת ירושלים, וקיימו את מצוות “שופטים ושטרים תתן לך”.

Open

 הצטרפות לתנועת ירושלים

Close