מעשה שהיה כך היה:
אדם תבע את חבירו לדין תורה, בבית דין בעירו של הנתבע. הנתבע חבר בתנועת ירושלים, ועל כן הזמין את התובע ליישב את המחלוקת במערכת המשפט התורנית "שלום ירושלים". התובע סרב, ובית הדין נתן לו כתב סירוב. משמעות כתב סירוב היא, שהנתבע סרבן לדין תורה, ולכן התובע רשאי לתבוע אותו בערכאות, במערכת המשפט האזרחית.
הנתבע הנדהם פנה לרב יעקב אריאל בשאלה: וכי אני סרבן לדין תורה? הרי אני מחויב ועומד למערכת המשפט התורנית בהסכם בוררות מחייב משפטית, מול כל אדם ! אני גם שותף במימונה מדי חודש !
הרב אריאל השיב לו שהוא צודק, ושאין לכתב סירוב זה תוקף.
לפניכם נוסח השאלה והתשובה:
ב"ה ז' בכסלו ה'תשפ"ג
לכבוד הרב יעקב אריאל
שלום וברכה,
שאלה:
נתבעתי לדין תורה בבית דין פרטי, הפועל בעירי מטעם עצמו, ולא מטעם רב העיר.
כחבר בתנועת ירושלים, טענתי, שאני מחויב ועומד לדין תורה במערכת המשפט התורנית 'שלום ירושלים', בהסכם בוררות מחייב משפטית, מול כל חברי התנועה, וכל אדם שירצה להצטרף אליה.
העדפתי מערכת לאומית, שמונתה על ידי מנהיגות רוחנית, של מאות ראשי ישיבות, רבני ישובים ואבות בתי דין, מכל החוגים, ומזמינה כל העונה לקריטריון זה להצטרף. מה גם שלפי הפסק של הרב, המפורסם באתר 'שלום ירושלים', מצוות מינוי שופטים מחייבת כל יהודי להצטרף לתנועה ולמנות את מערכת המשפט התורנית הלאומית.
התובע סרב לידון ב'שלום ירושלים', ובית הדין הוציא לי כתב סרוב.
האם הצדק עמי או עם בית הדין?
בכבוד רב…
תשובת הרב יעקב אריאל
י' בכסלו ה'תשפ"ג
לכ'…
שו"ב
במענה לשאלתך נלענ"ד שאע"פ שביה"ד שזימנך לד"ת הוא בעירך והולכים אח הנתבע, אולם ביה"ד שזימנך הוא בי"ד פרטי ולא בי"ד קבוע שהמחוהו רבים עליהם,זכותך להעדיף בי"ד אחר.
ובפרט שאתה מחויב כבר לבי"ד גדול שהמחוהו ת"ח רבים. וחשובים.
מה גם שייתכן שאותו בי"ד ארצי ימנה מטעמו בי"ד מקומי בעירך.
אי לכך, עם כןל הכבוד, אינך מחוייב לביה"ד שזימנך.
בברכת התורה
הרב יעקב אריאל
לשעבר הרב הראשי לר"ג