פעילות
מערכת המשפט
לאחר הצטרפות 1,000 חברים לתנועה, ו-100 רבנים למנהיגות הרוחנית, החליט הוועד על מינוי נשיאות חדשה.
עוד הוחלט, שהפעם הנשיאות תורכב מדיינים דווקא.
בבחירות שהתקיימו בז’ בשבט ה’תשפ”ב בחרו 106 רבנים מתוך 126 חברי המנהיגות הרוחנית.
מתוך 16 דיינים שחברים בתנועה נבחרו ומונו 11 דיינים לשמש בנשיאות: הרב אליהו בלום, הרב אמנון חגיגי, הרב אריאל בראלי, הרב בנציון אלגזי, הרב דוד סתיו, הרב יעקב אריאל, הרב יעקב ורהפטיג, הרב ניר אביב, הרב ציון בוארון, הרב שלמה לוי, הרב שלמה סויסה.
בכ”ד תמוז תש”ע התכנס בית הדין בישיבת רמת גן לדיון בשאלה ציבורית שהתעוררה בסניף קרית שמואל של רשת ‘בית מדרש ישיבתי’. ההרכב היה: הרב חיים דרוקמן, הרב דוד סתו, הרב יהושע שפירא.
כנס ‘שלום ירושלים’ התקיים בל’ בכסלו ה’תשע”ח באריאל. בכנס הציגו חברי בית הדין את המיזם בפני הלומדים ברשת ‘בית מדרש ישיבתי’ והציבור הנלווה עליהם. זה היה בעצם ייסוד ‘שלום ירושלים’ כמערכת משפט לאומית, ולא כבית דין פנימי. בכנס הציבור נקרא להצטרף לקהילת ‘שלום ירושלים’ ע”י חתימה על הסכם בוררות. סיקור הכנס.
פרופ’ אביעד הכהן מפרסם חוות דעת משפטית, המבססת את פעילות מערכת המשפט גם על חוק הבוררות.
הרכב בראשות הרב דוד סתו מפנה מחלוקת בין שתי עמותות לבית הדין ‘ארץ חמדה גזית’. לאחר דיון אחד, בית הדין הפנה לגישור. המגשר דן נבו הוביל את הצדדים להסכמה על תשלום של 100,000 ש”ח ומכתב פיוס.
הרב יעקב אריאל מפרסם פסק המחייב כל יהודי להצטרף לתנועת ירושלים, להעניק סמכות למערכת המשפט שלה, ולהשתתף במימון פעילותה.
בכ”ט תמוז תשס”ט החליטה האסיפה הכללית של עמותת ‘בית מדרש ישיבתי’ (שמה הקודם של עמותת ‘תנועת ירושלים’), להקים בית דין לשלום. בעקבות מחלוקות בין השותפים לפעילות העמותה, התעורר צורך במוסד בוררות פנימי. בד’ מרחשוון תש”ע מינו חברי העמותה את חברי בית דין. עשרות ראשי הישיבות ורבני היישובים, חברי העמותה, השתתפו בבחירות לחברי בית הדין. נבחרו בסדר זה: הרב שלמה אבינר, הרב חיים דרוקמן, הרב יהושע ויצמן, הרב יעקב אריאל, הרב דוד סתו, הרב יהושע שפירא, הרב סיני לוי, הרב ברוך גיגי, והרב שאר ישוב הכהן זצ”ל.
בכ”ד תמוז תש”ע התכנס בית הדין בישיבת רמת גן לדיון בשאלה ציבורית שהתעוררה בסניף קרית שמואל של רשת ‘בית מדרש ישיבתי’. ההרכב היה: הרב חיים דרוקמן, הרב דוד סתו, הרב יהושע שפירא.
כנס ‘שלום ירושלים’ התקיים בל’ בכסלו ה’תשע”ח באריאל. בכנס הציגו חברי בית הדין את המיזם בפני הלומדים ברשת ‘בית מדרש ישיבתי’ והציבור הנלווה עליהם. זה היה בעצם ייסוד ‘שלום ירושלים’ כמערכת משפט לאומית, ולא כבית דין פנימי. בכנס הציבור נקרא להצטרף לקהילת ‘שלום ירושלים’ ע”י חתימה על הסכם בוררות. סיקור הכנס.