ב"ה כ"ד בניסן ה'תשפ"ב
סיקור הישיבה הראשונה של נשיאות מערכת המשפט התורנית 'שלום ירושלים'
נוכחים
הרב יעקב אריאל, הרב יעקב ורהפטיג, הרב אמנון חגיגי, הרב בנציון אלגזי, הרב דוד סתו, הרב אריאל בראלי, הרב שלמה סויסה, הרב ניר אביב, אביב זגלמן.
הנשיאות התכנסה לישיבתה הראשונה לפני כשבוע. המעמד היה מרומם, וניתן היה לחוש את משק כנפי ההיסטוריה. אלפי שנים עם ישראל מחכה להתכנסות דיינים בארץ ישראל, לבניין מערכת המשפט התורנית. ההרגשה הייתה של עליית מדרגה בתהליך הגאולה, ובפרט בתחיית הקודש ובדרך לבנין ירושלים. הקב"ה זיכנו להתנוצצות התגשמות התפילה שדורות רבים כספו אליה בהמיית לב: השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה, והסר ממנו יגון ואנחה.
דברי פתיחה / הרב יעקב אריאל
הרב יעקב אריאל שליט"א פתח בסגולת היום. הישיבה התקיימה בכ"ד בניסן, בדיוק בתאריך בו נצטווה עם ישראל בחוק ומשפט, לראשונה בתולדותיו, ובעצם מיד בהיוולדו. וכך מספרת התורה בפרשיה שאחר שירת הים:
"ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים: ויבאו מרתה… שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו: ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך" (שמות טו כב-כו)
הרב הסביר, שהמשפט הוא ערך כל כך יסודי, עד שהציווי עליו ניתן עוד לפני מתן תורה. זוהי התשתית לקבלת התורה.
נושאים על סדר היום:
- קביעת התקנון של מערכת המשפט.
- ניסוח קריאה של הנשיאות לציבור, המעודדת הצטרפות לתנועה.
החלטה
בנושא הראשון התקבלה החלטה (זמנית – עד לדיון חוזר בישיבה הבאה), והתקנון המעודכן מופיע באתר. הסעיפים שהתחדשו הם:
- במקרה של מחלוקת בין חברי התנועה, בעלי הדין יבררו דיין מדייני הנשיאות, והוא ישמש כאב בית הדין, או ימנה בית דין (או מגשר בהסכמה).
- במקרה שבעלי הדין יבררו דיינים שונים, שני הדיינים ימנו יחד את בית הדין.
- במקרה שאחד מבעלי הדין מסרב לברור דיין, הדיין שברר השני ימנה את בית הדין.
- בית הדין מוסמך לדון על פי ההלכה במחלוקות בין חברי התנועה בכל נושא.
- הנשיאות תקבע סדרי דין ותגבש עמדות שיחייבו את בתי הדין הפועלים מטעמה, בנושאים שתראה לנכון.
- הסמכות ההלכתית של הנשיאות היא לפחות כ"שבעת טובי העיר" וכמתקני "תקנות הקהל".
- חברי הנשיאות ישמשו בערכאת ערעור בת חמישה דיינים.
מטרת שני הסעיפים הראשונים היא, לאפשר לכל מצטרף לתנועה לבחור אחד מדייני הנשיאות, ולהתחייב בעצם אליו, כדיין או כמי שימנה את בית הדין. כך, השוקל להצטרף אינו צריך לחשוש, שבמקרה של מחלוקת הוא יהיה מחויב לדיין שהוא לא נותן בו אמון.
בנושא השני היה דיון סוער, ברוך השם, ולא הגיעו להסכמות, וההחלטה נדחתה לישיבה הבאה.
יש הרבה כינוסי רבנים ודיינים, ב"ה, אך לישיבה זו מאפיינים ייחודיים:
- זהו הגוף היחיד, בו חוברים יחד רבנים מכל החוגים, למפעל התנדבותי משותף. אחדות זו לכשעצמה היא כבר פריצת דרך. אותה אחדות שמתקיימת בבתי הדין הרבניים, בכפיית המערכת הפוליטית ובמימונה, מתקיימת כאן לשם שמים, תוך התעלות יוצאת דופן על הפירודים.
- ציבור רחב, למעלה מאלף איש לעת עתה, מקבל על עצמו את מערכת המשפט ואת נשיאותה, באופן מחייב משפטית והלכתית, ואף שותף במימונה בהוראת קבע.
- הרבנים, חברי המנהיגות הרוחנית וחברי הנשיאות, אינם ממליצים חסרי שליטה, או שותפים באופן לא מחייב. הם עצמם התחייבו למערכת המשפט ככל חברי התנועה, והם הבעלים עליה – חברי העמותה.
- דייני הנשיאות לא מינו את עצמם לתפקיד, אלא נבחרו ומונו על ידי מנהיגות רוחנית כלל ישראלית, ראשי ישיבות, רבני ישובים ואבות בתי דין, מכל החוגים, לשם הפעלת מערכת המשפט התורנית הלאומית.
אירוע, בסדר גודל דומה לענ"ד, התרחש לפני כחמש מאות שנה, כשהתכנסו כעשרים וחמישה חכמי צפת לחדש את סמיכת הדיינים. אף שהמפעל לא צלח, והסמיכה פסקה, הם ראו בזה שלב בגאולה. ר' שלמה אלקבץ שורר אז את הפיוט המפורסם 'לכה דודי', ובו ביטוי לגודל השעה: "התעוררי התעוררי כי בא אורך, קומי אורי, עורי עורי, שיר דברי, כבוד ה' עליך נגלה".
גם אנו, פינו מלא שירה והודיה להשם יתברך, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, וזיכנו להשתתף בקיום מצוות מינוי שופטים.